איך מבצעים אבחון מותאם אישית לטיפול ברפואה סינית

על מנת לטפל במחלה חפש את שורש המחלה

רוב הספרים המרכיבים את התאוריה והפרקטיקה של הרפואה הסינית נכתבו לפני יותר מאלף שנים. כיצד רפואה עתיקה כל כך יכולה להיות רלוונטית גם בימים אלו, שישנה רפואה מערבית איכותית ומתקדמת? התשובה לשאלה זו היא הבסיס להבנה של הרפואה הסינית.

הרפואה הסינית אמנם מורכבת מסוגי טיפול כמו דיקור, צמחי מרפא וטווינא, אך אלו רק הכלים איתם הרפואה הסינית מקיימת את עצמה, ובזכותם מתבוננת על תפקודי המערכות של גוף ונפש האדם לעומק.

האמצעים המתקדמים שעומדים לרשות הרפואה כיום, לא היו נגישים לסינים לפני מאות שנים. כיום, על מנת להבין את המתרחש בגוף האדם הרפואה יכולה להשתמש ברנטגן או במכשיר MRI. אך לרפואה הסינית העתיקה לא היו כלים להבין איך מערכות הגוף פועלות מבפנים. אך מה שכן עמד לרשות הסינים הייתה היכולת להתבונן ולהבחין בתופעות מתוך עולם של דימויים.

לדוגמה: אחד הדברים הראשונים שמטפל ברפואה הסינית עושה בדרכו לאבחון בעיה אצל מטופל, הוא להבין אם האדם סובל מקור או מחום? על פניו אם נבדוק במד חום רגיל את אותו מטופל לא נבחין בשוני משמעותי מחום הגוף הנורמאלי, אבל חום או קור לא נמדד רק במעלות של מדחום. ישנם אנשים שיותר אוהבים את הקור של החורף ואחרים שמעדיפים את החום של הקיץ, כלומר למרות שאין שוני בחום הגוף עדיין יש שוני בחוויה. על כן אותם אנשים יסבלו מתופעות שונות. לא משנה עם איזה בעיה המטופל יגיע המטפל יהיה חייב להתייחס לחום או לקור איתו מגיע המטופל. דוגמה זאת מבטאת את חשיבות האבחון, שכן שני אנשים שיגיעו עם אותה הבעיה לקליניקה יקבלו טיפול שונה מאותו המטפל.

זאת הסיבה בזכותה הרפואה הסינית הינה רלוונטית גם היום, היא מתבוננת בגוף האדם מתרשמת מהאופן בו הוא מתפקד ונותנת לו אבחנה. גוף האדם לא עבר שינויים דרמטיים במהלך מאות השנים האחרונות ולכן התרשמות כפי שהיא שנתפסה בעבר רלוונטית גם היום.

כאשר מטפל נפגש לראשונה עם מטופל הכלים שעומדים לרשותו הם:

התבוננות

המטפל מנסה לאסוף מידע על המטופל לפי ההתנהגות, המזג והדיבור שלו – האם הוא חיוור או דווקא בעל פנים אדומות? מה הטמפרמנט שלו – עצבני, ביישן, מסוגר וכדומה; איך הוא מדבר, באיזה טון דיבור או מהי עוצמת הקול בה הוא משתמש? באיזה אופן הוא מתאר את הבעיה שלו?

תשאול

בשלב הזה המטפל ישאל את הטופל מה אופי הבעיה שלו? מה מטיב עימה? מה מחמיר? כמה זמן הוא סובל מהתסמינים ועוד.

מישוש

לצד השיחה עם המטופל, המטפל יכול לדבר עם הגוף, ומקשיב לסיפור אותו הוא מספר. כך נחשף סיפורו המטופל: איזה אזור מכווץ? מה רפוי? האם העור יבש? לח? האם יש לו נטייה להיום אדמומי או חיוור?

לשון

הטכניקה של אבחון על פי לשון לא שונה מהצורה בה מסתכלים על הגוף. הלשון היא השריר היחיד בגוף שיש לו התבטאות חיצונית ולכן דרכה אנחנו יכולים לנסות להסיק על אופן ההתבטאות הפנימי.

דופק

כשמטפל ברפואה סינית מרגיש דופק, הוא מנסה לבדוק את האיכות שלו, האם הוא חזק או חלש? מהיר או איטי? עמוק או שטחי? יש לציין שמיומנות זו מצריכה ניסיון רב מאוד על מנת לדייק באבחון ולכן לרוב היא תהיה משנית באבחון של המטופל.

לסיכום, אנחנו יכולים להבחין שאבחון של מטופל הוא מעשה אמנות של ממש. לרשות המטפל ישנם כלים רבים איתם הוא צריך להגיע למסקנה, דרכה הוא יוכל להתאים למטופל את סוג הטיפול המדויק והרלוונטי לו.